פסק-דין בתיק ע"א 2696-09-11

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט אריאל ברגנר) בתא"מ 1296/08, שניתן ביום 6.7.2011, במסגרתו דחה את תביעת התובעת לביטול עסקת מכר מיטלטלין, חדר שינה הכולל מיטה, ארון ושידה (להלן: " ריהוט חדר שינה"), ובהתאם השבה ופיצויים.

אין חולק כי המערערת הזמינה מהמשיבה  ריהוט חדר שינה ביום 10.7.07, בתמורה לסך של    33,000 ש"ח ובצירוף סך של 500 ש"ח בגין הובלת הריהוט.

המערערת טענה כנגד המשיבה כי הריהוט אשר סופק לה אינו תואם את המפורט בכתב ההזמנה וכן כי נמצאו בריהוט ליקויים רבים, שעל אף הזדמנויות שניתנו למשיבה לתקנם הדבר לא בוצע.

בית משפט קמא נדרש ארוכות לטענות המערערת ודחה אותם אחת לאחת כשהוא קובע כי המערערת קיבלה את הריהוט בהתאם למוזמן. באשר לליקויים בריהוט להם טענה, קבע כי המערערת לא הוכיחה כי מדובר בליקויים במוצר וכי אין לפסול את האפשרות כי מדובר בפגמים מזעריים שהינם תוצר של בלאי בריהוט, לאור העובדה כי הריהוט מצוי בידי המערערת, נכון למועד בדיקתו על ידי מומחה בית המשפט, תקופה המגיעה לכ- 3 שנים.

לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים סבורה אנכי כי דין הערעור להידחות.

קביעותיו של בית משפט קמא מבוססות, כולן כאחת, על ממצאים שבעובדה, לאחר שבחן את ההזמנה ואת הסחורה שסופקה, לרבות סוגיית הליקויים. בית משפט מבסס קביעותיו העובדתיות על  העדויות שבאו בפניו מפי העדים וכן על חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט לבחינת הריהוט ואשר ציין בחוות דעתו, כי הריהוט סופק כדין בהתאם להזמנה.  

בקביעות עובדתיות אלו לא מצאתי כל עילה או בסיס משפטי להתערב. ערכאת הערעור תמנע מלהתערב בקביעות עובדתיות אליהן הגיעה הערכאה הדיונית, אלא אם כן נפלה שגגה לוגית בדרך הסקת המסקנות. במקרה דנן לא מצאתי כל פגם במסקנותיו של בית משפט קמא או בדרך קבלת המסקנות ועל כן אין כל בסיס לערעור.

סוף דבר הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין, אינני מחייבת בהוצאות. הפיקדון שהפקידה המערערת יוחזר למערערת.

מרשה אנכי להוסיף ולהמליץ למשיבה לבחון אפשרות של תיקון ליקויים במוצר שסופק, גם אם מדובר בבלאי סביר שנוצר בחלוף הזמנים.

ניתן היום,  כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: